א. מנהגי ערב ראש השנה:
משכימים בבוקר לאמירת סליחות. אחרי סליחות מתפללים שחרית ללא אמירת תחנון.
היות שאנו רוצים להגיע זכים ונקיים לראש השנה, עורכים "התרת נדרים" לאחר התפילה, ובה אנו מתירים את הנדרים ששכחנו מקיומם.אשה נשואה – בעלה מתיר את הנדרים בשליחותה. אשה שאינה נשואה – יוצאת ידי חובה בתפילת כל נדרי בערב יום הכיפורים.
נוהגים להשתטח על קברי צדיקים בערב ראש השנה, שיבקשו מאת הקב"ה שיגזור עלינו שנה טובה. חסידי חב"ד נוהגים לשלוח מכתב 'פדיון נפש' לציון הרבי מליובאוויטש. לחץ כאן. (לינק לשלוח לאוהל).
ב. עושים את כל ההכנות לחג מתוך שמחה. שהרי אמרו חז"ל, שבערב ראש השנה יש להתלבש בבגדי חג מיוחדים, להסתפר ולהתרחץ לכבוד החג, מפני שבטוחים אנו שיזכה אותנו הקב"ה בדיננו!
ג. משקל גדול יש לכח הדיבור של אדם. הן לטוב, והן למוטב. לכן יש לאדם להשתדל לפני ראש השנה לברך כמה שיותר את משפחתו, ידידיו ומכריו ב"כתיבה וחתימה טובה, לשנה טובה ומתוקה!".
ד. ראש השנה מתחיל ביום שישי בערב, ומסתיים ביום ראשון בערב.יש לזכור לעשות את כל ההכנות הראויות ליומיים רצופים של חג. למשל: יש להדליק מערב החג נר שידלוק לפחות 24 שעות, בכדי שיהיה אפשרי להעביר מאש לאש בליל החג השני.
ה. זמן הדלקת נרות בשעה 18:23. למנהג חב"ד מברכים ברכת "להדליק נר של יום הזכרון" ו"שהחיינו".
ליל ראש השנה:א. לאחר תפילת ערבית נוהגים לברך איש את חברו ואשה את רעותה: "לשנה טובה תכתב/י ותחתם/י!"
ב. במשך ימי ראש השנה נוהגים לנצל את הזמן לדברים טובים ומועילים, ולא להתעסק בדברים בטלים. כמו-כן, נוהגים להרבות באמירת מזמורי תהילים.
ג. בראש השנה נוהגים להימנע ממאכלים מרים, חמוצים או מלוחים, לסימן טוב שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה.
ד. את פרוסת המוציא טובלים בדבש, שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה כדבש. לאחר טעימת החלה, נוהגים לאכול תפוח בדבש. מברכים עליו "בורא פרי העץ", ואומרים: "יהי רצון מלפניך שתתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
ה. נוהגים לאכול מאכלים שונים המסמלים ברכה ופריון, כגון: רימון, תמר, גזר, דגים, ראש של איל או של דג, וכדומה.
שבת קודש – יום הראשון של ראש השנה:
א. כשראש השנה חל בשבת, אסור לעשות מלאכה כמו בכל שבת.
ב. תוקעים בשופר רק ביום השני (דהיינו ביום ראשון). ולמנהג חב"ד אמירת תשליך גם נדחית ליום השני.
ג. בשעה 19:18 נכנס החג השני. יש להדליק נרות מאש קיימת שהודלקה מערב החג, אין להדליק נרות לפני הזמן!.
ד. למנהג חב"ד מניחים על השולחן פרי חדש, ומברכים בהדלקת נרות ברכת "להדליק נר של יום הזכרון" וברכת "שהחיינו" ומכוונים על הפרי החדש.
ה. מכיון שלילה זה הוא גם מוצאי שבת, הקידוש נערך בסדר הבא שסימנו יקנה"זיין – בורא פרי הגפן, קידוש – ברכת הקידוש, נר – בורא מאורי האש, הבדלה – ברכת הבדלה, זמן – ברכת שהחיינו (מכוונים על הפרי החדש).
יום ראשון – היום השני של ראש השנה:
א. היום מקיימים את מצות תקיעת שופר. על כל אדם לשמוע 30 תקיעות.
ב. באופן עקרוני, נשים פטורות מתקיעת שופר. אך נהגו הנשים לבוא ולשמוע את תקיעת השופר. למנהג האשכנזים – מברכות "לשמוע קול שופר". ולמנהג הספרדים – אינן מברכות.
ג. לאחר תפילת מנחה, אומרים את תפילת ה'תשליך', בדומה לביטוי הנאמר בפסוק "ותשליך במצולות ים כל חטאותם". נוהגים לומר את התפילה בסמוך למקור מים – ים, נהר וכדומה. במקום שאין בנמצא מקור מים, ניתן לומר בסמיכות לברז פתוח.